איך להתמודד עם מצבי חרדה ודיכאון?
דיכאון זוהי מחלה בעלת ביטויים נפשיים וגופניים אשר יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות, באי שקט, בדכדוך, בחוסר הנאה מהחיים, בהפרעות שינה, בשינויים בתיאבון, בירידה במשקל בכאבי גב, בכאבי ראש ועוד.
כעשרה אחוז מכלל האוכלוסייה סובלים מדיכאון ברמה כזו או אחרת. יש אנשים שאצלם הדיכאון הוא אירוע חד פעמי ויש אנשים הסובלים מדיכאון כרוני המלווה אותם לאורך כל ימי חייהם. אך גם בדיכאון כרוני יש תקופות שקטות שבהן לא מופיעים תסמיני הדיכאון.
הדיכאון מופיע ברמות שונות, מהסובלים מעננה אפורה המכבידה על חייהם ועד לאנשים שאינם מסוגלים לתפקד.
בכל מצב של דיכאון חשוב לפנות לעזרה מאחר והדיכאון עלול להשפיע על תחומים נוספים כמו צריכת יתר של אלכוהול, התמכרות לסמים, לקשיים במציאת עבודה, לקשיים בזוגיות ועוד.
אם מתעורר חשש שמישהו בסביבתכם סובל מדיכאון, חשוב להפנות אותו לרופא המשפחה או לכל גורם אחר מתאים. אם מופיעות מחשבות אובדניות יש לפנות מיד לקבלת עזרה רפואית.
מהם הגורמים לדיכאון?
הגורמים לדיכאון אינם ידועים במדויק, אך החוקרים מניחים כי מדובר בשילוב של מספר גורמים
תורשה – היום אין כמעט ספק שהנטייה לדיכאון הא תכונה תורשתית. הנתונים מלמדים כי לאדם שבני משפחתו סובלים, או סבלו בעבר, מדיכאון, הסיכויים לחלות במחלה גבוהים יותר.
נוירולוגיה – היום ידוע שיש הורמונים המשפיעים על מצב הרוח שלנו ושיש חומרים המופרשים במוח המעורבים בהתפתחות הדיכאון. גם תפקוד לקוי של בלוטת התריס וההורמונים שהיא מייצרת משפיעים על המצב הנפשי.
אירועי חיים טרגיים כמו אובדן של בני משפחה קרובים, קשיים בחיי היום יום, קשיים כלכליים, יחסים עכורים בבית או בעבודה, בעיות בריאות קשות ועוד עלולים להשפיע על הופעת הדיכאון.
אירועים טראומתיים בילדות כמו התייתמות בגיל צעיר, התעללות ועוד עלולים לגרום לדיכאון בגיל מבוגר.
פער בין מציאות לציפיות – התנגשות בין הציפיות של האדם מעצמו ומהחיים שלו לבין המציאות בפועל עלולה להביא את האדם לרגשות של כעס, תסכול ואכזבה ולהוות גורם להופעת הדיכאון.
מהם התסמינים של המחלה?
אצל אנשים שונים הדיכאון יכול לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות. יש הבדלים בין נשים לגברים, בין צעירים למבוגרים ובין תרבויות שונות. אך אצל רוב האנשים הסובלים מדיכאון יופיעו התסמינים הבאים:
- עייפות וחוסר מוטיבציה – במקרים חמורים העייפות וחוסר המוטיבציה יבואו לידי ביטוי בביצוע פעולות פשוטות ושגרתיות כמו לקום בבוקר, להתרחץ, לדבר בטלפון, להקפיד על היגיינה וניקיון ועוד.
- נדודי שינה או להפך שינה מרובה.
- כעסים עצבות ורגישות יתר לתגובות הסביבה.
- חוסר תיאבון או לחילופין אכילת יתר. אכילה היא צורך בסיסי קיומי והיא אחת ההנאות הקטנות של החיים. חוסר תיאבון ועניין באוכל עלול לשקף חוסר עניין בחיים. במצבים של אכילת יתר, האכילה נעשית למטרת פיצוי אישי או רגשי או כנחמה.
- חוסר יכולת ליהנות מדברים שגרמו להנאה בעבר.
- הסתגרות והימנעות מקשרים חברתיים.
- מחשבות טורדניות – אדם הנמצא בדיכאון נכנס ללופים מחשבתיים הנראים לו מייאשים וחסרי מוצא.
- דימוי עצמי נמוך וביקורת עצמית של האדם על עצמו, על המצב שבו הוא נמצא ועל חוסר היכולת שלו להתגבר.
- בכי ללא סיבה ומחשבות על מוות.
- תסמינים גופניים ללא הסבר כמו כאבי גב, כאבי ראש ועוד.
איך מאבחנים דיכאון?
כאשר מתעוררת האפשרות שהאדם סובל מדיכאון יש אפשרות לאבחן את הדיכאון באמצעות מספר בדיקות.
בשלב הראשון אין צורך לפנות מיד לפסיכיאטר או לתחנה לבריאות הנפש, מומלץ לפנות אל רופא המשפחה.
רופא המשפחה ינסה לאבחן את המצב באמצעות שיחה עם האדם הפונה. הוא ישאל אותו שאלות באשר להרגשתו הספציפית ושאלות שיסייעו לו להעריך את המצב מבחינה פסיכולוגית.
הרופא יבצע בדיקות גופניות כדי לשלול את האפשרות של סיבה גופנית.
הרופא יפנה את המטופל לבדיקות דם כדי לשלול סיבות גופניות כמו למשל תת פעילות של בלוטת התריס ועוד.
במקרים שבהם רופא המשפחה יעריך כי יש צורך בטיפול פסיכיאטרי הוא יפנה את המטופל לפסיכיאטר או לתחנה לבריאות הנפש.
איך אפשר להתגבר על הדיכאון?
לא קל להתגבר על הדיכאון מאחר ולעתים הדברים העשויים לסייע לאדם להתגבר על הדיכאון הם בדיוק הדברים שהדיכאון מונע ממנו לעשות. זהו מעגל קסמים, ולכן הרצון של החולה לעזור לעצמו דורש מאמץ רב. אך יש מספר דברים העשויים להקל על הסבל ואם יש לחולה סביבה תומכת ואוהבת היא יכולה להקל עליו לעשות את הצעדים הראשונים שיהפכו את הדיכאון לגורם שאפשר להתמודד אתו.
תזונה – תזונה בריאה, אוכל טרי ומאוזן עשוי להשפיע על מצב הרוח. כדאי להמעיט בשתיית קפה מאחר והקפה גורם לירידת הסרוטונין בגוף, חומר המשפיע על מצב הרוח ולהפסיק לעשן. מחקרים רבים גילו כי להפסקת העישון יש אפקט אנטי דיכאוני בדומה לתרופות נוגדות דיכאון ועוד.
פעילות גופנית – פעילות גופנית משחררת אנדורפינים במוח הגורמים להרגשה טובה. ובנוסף, כאשר האדם הדיכאוני עמוס במחשבות שליליות, הפעילות הגופנית תנתק את המטופל מהמחשבות ותחבר אותו לגוף, תייצר תחושה של אנרגיה וחיות ותביא להנאה מהפעילות הגופנית.
לצאת, לפגוש ולדבר עם אנשים החווים קשיים דומים. תופעת הדיכאון מביאה לניתוק חברתי ולהסתגרות, אך דווקא יצירת הקשר עם האנשים החווים קשיים דומים תיתן לאדם את התחושה שהוא לא לבד, תיצור תחושת הקלה ותפחית את הבדידות.
נטילת תרופות נגד דיכאון עשויה להקל על התסמינים שמביא הדיכאון ולאפשר לאדם להתחבר אל הכוחות החיוביים הטמונים בו. במצבים של דיכאון קל עד בינוני אפשר לקבל תרופות נוגדות דיכאון גם מרופא המשפחה.
לסיכום, דיכאון עשוי להיות תופעה זמנית וחולפת או תופעה שתלווה את האדם למשך כל ימי חייו. אסור להתעלם מהתסמינים ומהסימנים המאותתים על המחלה ועל הצורך בעזרה. על בני המשפחה ועל הסביבה הקרובה לגלות כלפי המתמודד חמימות אנושית וסבלנות, להימנע משיפוטיות, ללוות אותו ולהוות עבורו גורם מטיב ותומך.
