משיבת נפש
על אף שלפי הנתונים של ארגון הבריאות העולמי אחד מכל ארבעה אנשים יתמודדו במהלך חייהם עם קשיים נפשיים, רוב המתמודדים, בכל המגזרים, עדיין סובלים מסטיגמות, מיחס שלילי ומהתנהגות מפלה בתחומי החיים השונים.
במשך שנים רבות, עולם בריאות הנפש היה נחשב לטאבו בקרב הציבור החרדי לעתים זה נבע מבושה, לפעמים מסטיגמות כאלו או אחרות, ולעתים בשל החשש מפגיעה בשידוכים של שאר המשפחה. וכך קרה שבמשך שנים, רבים הסתירו את ההתמודדות שלהם או של בן משפחה, מתוך תקווה "שהעניינים יסתדרו בעתיד" ונוכל למחוק את התקופה הקשה מחיינו בלי לשתף בה את אנשי הקהילה.
בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי בגישה, והציבור החרדי עובר שינוי של ממש. אי אפשר לשכוח את הרב הצדיק הרב אשר פרוינד זצ"ל שהיה אחד החלוצים בתחום השיקום של מתמודדי הנפש בחברה החרדית, שהקים מקומות תעסוקה ומסגרות ייחודיות מתוך גישה אוהבת ואכפתית והצליח להוציא אנשים רבים ממצוקותיהם, אנשים שהצליחו להשתלב בקהילה החרדית והפכו לרבנים, למורים, לעסקנים ולבעלי בתים חשובים שהקימו משפחות לתפארת.
כיום, יותר ויותר אנשים במגזר החרדי מבינים שחבל להעמיס על הבעיות שבמילא מלוות את מתמודדי הנפש ואת בני המשפחה, בעיות נוספות של הסתרה וחשש מהקהילה הקרובה. כשהמודעות למצב ולאפשרויות השיקום גדלה, גם החיים בתוך הקהילה הופכים להיות קלים יותר. הקהילה החרדית מציעה עזרה רבה במגוון תחומים, זוהי קהילה המאופיינת בהרבה חסד ועזרה המופנים גם אל חברי הקהילה המתמודדים עם בעיות נפשיות.
"משיבת נפש" היא עמותה לבריאות הנפש אשר פועלת במסגרת סל שיקום של משרד הבריאות ומציעה מענה מיוחד לנפגעי הנפש בקהילה החרדית. העמותה שמה דגש על שיקום חרדי בתוך הקהילה, בסביבה הטבעית של המתמודדים ומסייעת בתיאום ותיווך עם גורמים נוספים במיצוי זכויותיהם.
צוות העובדים מורכב מעובדים סוציאליים ומדריכי שיקום המשתייכים לציבור החרדי שתפקידם לדאוג לרווחתו האישית של כל השיקום ולהגשמת השאיפות שלו בעל תחומי החיים. צוות העובדים מלווה כל מתמודד באופן אישי במטרה לסייע בשיפור המיומנויות הנדרשות לתפקוד עצמאי, להשתלבות בקהילה ולהוציא לפועל את המטרות השיקומיות שהוא הציב לעצמו.
הליווי והסיוע נעשה באמצעות התייעצות וקשר רצוף עם רבנים, עם עסקנים ועם גורמים מתאימים בתוך הקהילה בנוסף על גורמי השיקום והטיפול המקצועיים.
לאט לאט ההבנה שאפשר גם אחרת מחלחלת אל תוך הציבור החרדי והמתמודדים ובני המשפחה שלהם מבינים שגם להם מגיע ויכולים להיות חיים טובים יותר. ואכן, אנו רואים שיש צורך מאוד גדול לשירות ייחודי מסוג זה וכן, רואים במשך הזמן כיצד מענה שהינו מותאם ורגיש תרבותית מסייע בתהליך השיקום וההחלמה של האנשים שאנו מלווים.
שמואל היה מטופל מבוגר, ערירי, פגוע וחשדן. כאשר הראייה שלו הידרדרה הוא אובחן כסובל מקטרקט והופנה לניתוח. על אף שניתוח הקטרקט מוגדר כניתוח קל וללא תופעות לוואי, התנגד אברהם לעבור את הניתוח.
העובדת הסוציאלית והמדריך השיקומי ניסו לשכנע אותו לעבור את הניתוח, אך הוא התנגד בעקשנות. הם ניסו לברר ממה נובעת ההתנגדות, תהליך הבירור ארך זמן ולא תמיד שיתף שמואל פעולה. בינתיים הראייה המשיכה להידרדר, הוא כבר לא היה מסוגל לקרוא, הוא לא היה יכול לגלוש במחשב וגם חציית הרחוב היוותה עבורו סיכון. הוא הפסיק ללכת לשיעורי התורה שאותם הוא אהב והחיים שלו שגם כך היו דלים בפעילויות ובאינטראקציה חברתית, הצטמצמו עוד יותר. שמואל הסתגר בבית כשהוא בודד, לבד ושקוע בדיכאון.
העובדת הסוציאלית והמדריך השיקומי לא ויתרו. הם פנו לכל הגורמים האפשריים בקהילה, לרב הקהילה במטרה להשפיע עליו לעבור את הניתוח. כשהוא כבר הסכים, העובדת הסוציאלית ליוותה אותו למרפאה, היא ישבה אתו יחד בביקור אצל הרופאה, עודדה אותו, תמכה בו והפעילה את אנשי החסד בקהילה כדי שיבואו לסייע לו אחרי הניתוח, לטפל בו, לטפטף לו טיפות לעיניים מספר פעמים ביום, לדאוג לו לאוכל חם, לארח לו לחברה ולצרכים נוספים.
שמואל שהגיע לישראל מארצות חבר העמים, לא האמין ברפואה הציבורית. הוא כבר הסכים לעבור את הניתוח, אך רק במרפאה פרטית. גם כאן עמותת משיבת נפש נחלצה לעזרתו, חרגה ממסגרת התפקיד הרשמי שלה ומימנה את עלויות הניתוח הפרטי.
הניתוח עבר בהצלחה הסיפוק של צוות העובדים בעמותה היה עצום. מאדם מריר, בודד ומדוכא, הפך שמואל להיות אדם חדש, אדם מאושר. הוא חזר לחייך, הוא חזר לשיעורי התורה שלו והמשיך לשמור על הקשרים עם אנשי החסד ועם רבים נוספים בקהילה שלו.
סילבי הייתה מטופלת צעירה יחסית שהגיעה אלינו אחרי התקף פסיכוטי קשה. היא הייתה במצב נפשי קשה, היא בילתה מספר שנים על הספה בבית, לא קמה, לא התלבשה ולא יצאה מפתח הבית.
הקשר עם העובדת הסוציאלית ועם מדריכת השיקום המסורים נבנה לאט לאט, היא חששה מכל קשר והיה צורך בסבלנות רבה כדי לרכוש את האמון שלה. לאחר מאמצים רבים ובשיתוף פעולה עם הגורמים המתאימים בקהילה היא הסכימה לצאת למועדון תעסוקתי והשינוי שחל בה היה עצום. היא החלה לגלות עניין בחיים, היא יצאה לעבודה, היא הלכה עם המדריכה השיקומית לקנות בגדים חדשים, היא התאפרה, המראה החיצוני שלה החל להיות חשוב, היא הפכה להיות עצמאית, היא פיתחה קשרי חברות עם האנשים במועדון התעסוקתי, האור בעיניה נדלק ושמחת החיים חזרה אליה.
הניסיון הרב שלנו, מספרים אנשי הצוות ב"עמותת משיבת נפש" לימד אותנו כי ניהול נכון של המחלה, בתמיכה ושיתוף פעולה של בני המשפחה והשתלבות בקהילה מאפשרים גם לפגועי הנפש, לחיות חיים מלאים ובעלי משמעות.
צוות העובדים מורכב מעובדים סוציאליים ומדריכי שיקום המשתייכים לציבור החרדי, ותפקידם הינו לדאוג לרווחתו האישית של כל מתמודד ולהגשמת השאיפות שלו בכל תחומי החיים. צוות העובדים מלווה כל מתמודד באופן אישי בביתו ובקהילה במטרה לסייע בשיפור המיומנויות הנדרשות לתפקוד עצמאי, להשתלבות בקהילה ולהוציא לפועל את המטרות השיקומיות שהוא הציב לעצמו.
אנו רואים שיש צורך מאוד גדול לשירות ייחודי מסוג זה וכן, רואים במשך הזמן כיצד מענה שהינו מותאם ורגיש תרבותית מסייע בתהליך השיקום וההחלמה של האנשים שאנו מלווים.
את השירות "משיבת נפש" מנהלת טופז ספרני, עובדת סוציאלית קלינית בהכשרתה, בעלת תואר מוסמך MSW, בנוסף, מטפלת בשיטת CBT. אנשי הצוות הפועלים לצדה מגיעים מהמגזר החרדי, הם מכירים ומכבדים את אורח החיים של המטופלים, הם פועלים בהתאם להנחיות של משרד הבריאות, מקפידים על הפרטיות והדיסקרטיות של המטופלים, מגישים סיוע במימוש כל הזכויות של סל השיקום ובמציאת מענים נוספים המאפיינים את המתמודדים השייכים לציבור החרדי.
